מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

ביום 25/7/2009, בשעות הבוקר המוקדמות (7:50), בעיבורה של שכונת מגורים באשקלון, אירעה תאונה בין שני רכבים פרטיים (אחד מהם מונית). המקום בו אירעה התאונה הוא, כאמור, שכונת מגורים, שבה בתי פרטיים וסמטאות צרות הנפגשות זו בזו. התאונה אירעה בצומת כבישים, כאשר רכב התובעת מגיע בכביש הראשי יותר (רחוב השיטה), ואילו רכב הנתבעת מגיע מרחוב צידי (רחוב הזית), כאשר שדה ראייתו חסום בידי גדרות בנויות. אין חולק גם כי במקום התאונה אין תמרור כלשהו אך רכב התובעת הוא הרכב הבא מימין.

עד כאן למקום התאונה ועתה לגרסאות בנוגע להתרחשותה. לטענת נהג התובעת נסע בנתיבו, כשלפתע התפרצה המונית מן הנתיב הצדדי ופגעה בו משמאל מכה חזקה. לטענתו נסע במהירות איטית ביותר. לעומתו טוען נהג הנתבעת כי עצר, החל לצאת בזהירות לכיוון הכביש הראשי יותר (שכן אותה עת לא היה לו שדה ראיה) ונהג התובעת לא שם ליבו אליו, ופגע במכוניתו. לטענתו, לא התרחשה מכה של ממש שכן מכוניתו שלו לא נפגעה אלא בקצה הטמבון ובתלישת מספר הרכב.

שמעתי את עדויות הנהגים, ואני סבור כי גרסת נהג התובעת מתיישבת יותר עם הראיות הנוספות. ראשית, אין ספק כי הוא בא מן הכביש הראשי יותר ומימין וכי זכות הקדימה הייתה שלו; שנית, אין ספק כי לנהג המונית לא היה שדה ראיה וכי חלק מרכבו היה בצומת בעת התאונה ומכאן שלא יכול היה להבחין ברכב התובעת; ושלישית, דוח השמאי מצביע על נזק גדול יחסית לרכב התובעת ולא על מכת שפשוף שהיתה מתרחשת בתיאור העובדות שהציג נהג הנתבעת. סביר אפוא יותר כי נהג הנתבעת אכן התקדם לתוך הצומת בשעה שרכב התובעת היה בנסיעה, התקדמותו היתה אמנם התקדמות איטית, דבר שמנע תאונה גדולה יותר אולם עדיין האחריות לתאונה היא עליו.

אבקש להדגיש כי ב"כ הנתבעת הרחיב בטיעוניו בנוגע למהירותו הנטענת של נהג התובעת, ואסכים עימו כי מהירות של 10 קמ"ש אינה סבירה בנסיבות העניין. לא מצאתי אמנם כי יש בכך כדי לשלול את גרסתו של נהג התובעת, שכן יתכן כי לא העריך נכון את מהירותו, אולם אני סבור כי בנסיבות העניין, הואיל ומדובר בצומת ללא תמרורים, כאשר לנהג הנתבעת הבא מרחוב הזית אין שדה ראיה, מוטלת חובת זהירות מיוחדת על הנוסעים באותו כביש, ולכן אני סבור שיש ליחס לו אחריות תורמת של 20% לתאונה.

אני מקבל אפוא את התביעה בניכוי האחריות התורמת. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 7,556 ₪ צמוד מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, בתוספת האגרה ששולמה ושכ"ט עו"ד בשיעור 10% ומע"מ כדין. כמו כן אני פוסק לשני העדים שהופיעו שכר עדות בסך 200 ₪ שישולם בידי הנתבעת.

ניתן והודע היום י"ח שבט תש"ע, 02/02/2010 במעמד הנוכחים.

רמי חיימוביץ, שופט

הוקלד על ידי: אביבית תנעמי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: